בימים האחרונים נפוצה ברשת שמועה מזעזעת: ראש העיר החדש של ניו-יורק, זוהרן ממדאני, מתכוון לדרוש מבתי הספר היסודיים בעיר ללמוד את הספרות הערביות. מזעזע, נכון? למעשה, מדובר בסוג של בדיחה על חשבונם של תומכי המחנה האחר, הרפובליקנים. הבדיחה נועדה להציג אותם כחסרי השכלה, המתנגדים מטעמים גזעניים מבלי לבדוק את העובדות. לא חלפו כמה שעות, ובכמה

תיאודור מדראסי הערת העורכים: ההקלטות שתומללו להלן נמצאו בתיקייה ששמה היה "הקו הדק". למרבה הצער, מדראסי לא הותיר אחריו רשימות בנושא, אך אופיו של הראיון מלמד שהוא נועד לצורך מחקר או אולי תחקיר עיתונאי. שמו של המרואיין לא נזכר בהקלטות ולא באף מקום אחר, ויש להניח שבשל רגישות הנושא, מדראסי ביקש לשמור על חיסיון מירבי.

אינפורמציה (אילוסטרציה) אחד הנושאים החשובים לי הוא נושא החשיבה הביקורתית, ומן הראוי שהרשימה הרצינית הראשונה כאן תוקדש למושג המעורפל הזה, שרבים מדי שוגים בהבנתו. אני סבור שהטעות הנפוצה נובעת בשל השימוש במילה "ביקורתית". "ביקורת" נזכרת בתנ"ך בהוראת בדיקה, ואין לנו טענות על כך. בעברית החדשה, התרחבה המילה ביקורת לשתי משמעויות: 1. הערכה וניתוח, 2. מתן

תיאודור מדראסי הערת העורכים: תיאודור מדראסי גילה עניין רב במבצע "מקדה", אותה פרשיית ריגול תמוהה למדי, שבסופה הורשע ד"ר איתמר נונדיס, חוקר אתיקה והפילוסופיה של המוסר, בריגול בנסיבות מחמירות. מדראסי ערך סדרת ראיונות עם ד"ר נונדיס, והתכוון לשלב אותם בתחקיר שמעולם לא השלים. ברשומה שלהלן שולבו תמלולי ההקלטות הללו עם רשימותיו הרבות של מדראסי, שטרם

תיאודור מדראסי הערת העורכים: בשנת 2018 הוזמן מדראסי לכתוב מאמר לגיליון מיוחד של כתב העת "רעיונות", שנשא את התימה "חרטה". בשונה מחיבורים אחרים שפורסמו באותו גיליון, חיבור זה אינו כתוב במתכונת המקובלת, לאמור, חיבור הגותי, הפותח בתיאור מקרה מהחוויות האישיות של המחבר או המחברת, ומתקדם אל עבר תובנה הומניסטית גלובלית. במקום זאת, כתב מדראסי חיבור

תיאודור מדראסי "הנביא" – ע. אמסטרדם, הוצאת גילולים, 2083 (341 עמודים) השפעתו של התנ"ך על עולם הספרות ידועה. יצירות ספרותיות רבות מספרות את סיפוריהן של דמויות מקראיות, אם בתקופת התרחשות העלילה, אם בתקופות אחרות, בעיקר כשמדובר בדמויות מושתקות או שתקניות, או בכאלה שניכרים פערים בין מעשיהן לבין התיאור בידי המספר המקראי. הקלישאה המקובלת היא שהתנ"ך