להאזנה:
יום ההתגלות הגדול זכור לי עוד מילדות, אף על פי שהתרחש מאות שנים לפני הולדתי. היום ההוא החל ככל הימים שעברו על בני האדם בעשרות אלפי השנים שקדמו לו, אולם באחת קרה הדבר: במקום אחד מיליוני אנשים הקיצו משנת הלילה ובמקום אחר מיליונים אחרים חדלו מעמל יומם. הכול שמעו קול אחד, את קולו הענוג של אדונָי, אשר דיבר לראשונה אל כלל בני האדם. "אנוכי אדונָי" אמר להם. הקול נשמע באוזניהם של כל בני האדם, ואיש לא ערער ואיש לא נמלא ספקות. בתחילה היו אחדים אשר העזו להביע את מורת רוחם מדבריו של אדונָי ומנוכחותו, על כן נאלץ אדונָי הרחום והחנון להוכיח אותם על טעותם המרה. אנשים אלה נענשו בחומרה, ומהיום ההוא הכול זוכרים את הכאב שחדר בין רקותיהם ואת הצווחה אשר החרישה את אוזניהם. לאחר מכן קיבלו הכול את דבריו של אדונָי באהבה, כי הוא רואה כליות ולבב, יודע להוביל את הצדיקים ולתקן דרכם של רשעים.
מהיום ההוא חדלו האנשים להתקוטט ולהתעמר זה בזה, משום שאדונָי כיוון את הליכותיהם ויעץ להם בחוכמה כיצד לנהוג כאן וכאן. אף טעויות שנעשו בתום לב פסקו כלא היו, וכמותן כל מעשי הרשלנות ועניינים של חוסר הבנה בין אדם לחברו. מהיום ההוא פטר אדונָי את המתפללים מהצורך בתפילות ואת האדוקים מהצורך בקיום מצוות. זכורים לי זכרונותיהם של אותו דור הַפְּלַגָּה, אשר בימיהם התפלגו אבותינו, וכל פלג טען כי בידו דברי אדונָי.
תאוות הבצע פסה מן העולם, וכמוה גם החמדנות, לשון הרע, הילוך רכיל, כוונת זדון, שמחה לאיד ושאר עיסוקיו של יצר הרע. אלה נותרו אך ורק בספרים העתיקים. אלה התייתרו לחלוטין, מחמת הזיכרון המשותף. לא נותר לפלוני להרהר במילה בודדה על מנת להיזכר בכל הספרים שכלל בני האדם כתבו וקראו באותו נושא. הכתיבה נתייתרה אף היא, למעט המילים הבודדות שנועדו לעורר את הזכרונות הקדומים המשותפים החל מדור הַפְּלַגָּה ואילך. כל הידע שבעולם החל עובר מאדם לאדם במהירות. על כן הורה לנו אדונָי כי בתי הלימוד לא יקנו עוד ידיעות עולם לתלמידים, אלא ישמשו לשיפור מיומנויות הנערים והנערות בעיסוקים שונים. כעבור שנים בודדות חדלנו משימוש בספרים.
סבורני כי ההיסטוריונים שיקומו בעתיד יכנו את חמש מאות השנים שלאחר ההתגלות בשם "עידן התגליות הגדול", בניגוד לעידן התגליות הקטן, אשר נמשך קרוב לשלוש מאות שנים, ונסתיים עם תחילת עידן התגליות הגדול, כלומר, לאחר יום ההתגלות.
משעה שהתגלה אדונָי לבני האדם ראו הם את הדרך הנכונה, אך ההתקדמות החשובה הייתה בתחום המדע, משום שאדונָי לימד את אנשי המדע, ופתר עבורם תעלומות עתיקות יומין. ברם, הואיל ואדונָי היה המנהיג, הוא לא ברא בריאוֹת יש מאין, אלא הפקיד בידיהם האמונות של אנשי המדע את משימת הביצוע. אכן, קיים הבדל בין הווייתו של אדונָי לבין יכולות המעשה של בני האדם, אשר לעתים התקשו להגשים את כל הלכותיו וציוויו. על כן כמעט עשור חלף עד אשר מיגרו לחלוטין את מגפת הסכרת, ועוד שלוש עשרה שנים עד אשר ניתנו לכלל אזרחי העולם חיסונים למניעת מחלות לב, מחלות כליה ותסמונת הכשל החיסוני. ריפויים המוחלט של כל הסובלים ממחלות נפש ארך עשרים ושבע שנים, ועד אשר הצליחו המדענים לבודד ולהכחיד את כלל הגֵּנים האחראים למחלות הנפש ולמחלת הסרטן חלפו שתים עשרה שנים נוספות.
בתום תשעים וארבע שנים פסו המגפות והמחלות מקרב בני האדם. מובן מאליו כי במהלך תשעים וארבע שנים אלה הסתלקו מהעולם רבים מהחולים במחלות השונות, כשם שנהגו בני האדם עשרות אלפי שנים, אולם כך אמר אדוני שמהיום ההוא לא ימותו עוד בני אדם, אלא בשיבה טובה, ומותם לא יביא צער כי כל אדם ידע אימתי ימות. מן היום שבו פסו המגפות והמחלות, קבע אדונָי את מספרם הסופי של בני האדם שישהו על פני כדור-הארץ, הוא שמונה מיליארדים, חמש מאות שלושים וארבעה מיליון תשעים ושבעה אלף שש מאות עשרים וחמישה בני אדם, ועם כל מיתה נולד תינוק חדש. התפתחות המדע סייעה גם ביצירת מערכת שליטה במזג האוויר, ובמערכת זאת נקבע מזג אוויר אחיד בכל היבשות. משנקבעה מערכת אקלים זאת, הלכו בני האדם והתיישבו אף במקומות שלפני כן לא היו ראויים למגורים והמדבריות החלו לפרוח.
הכול ידעו מה ילד יום ומה ילדו יומיים והאושר היה גדול. מטבע הדברים, התגליות שנתגלו בעידן התגליות הגדול לא נרשמו לזכותם של בני תמותה, כי אין זה מן העיקר ומשום שלא זאת הייתה מטרתן. ביום ההתגלות הגדול אמר אדונָי: "למן היום הזה לא תהיינה עוד גאווה וקנאה, וכל מעשיי וכל מעשיכם יהיו לשלומם של כל הבריות אשר בראתי לעשות".
משנכחדו החוליים השונים מכדור-הארץ יכול היה אדונָי להגשים את המטרות שהציג בפני אבותינו: "פרו ורבו ומלאו את הארץ ואת כל העולמות, ואני אראכם את דרככם". הואיל ותפישתם של בני האדם נחותה מזאת של אדונָי, לעתים קרובות נדרשו שנים ארוכות ואלפים מטובי אנשי המדע על מנת להבין את כוונותיו של אדונָי.
ההתקדמות המדעית ובעקבותיה הפיתוחים הטכנולוגיים היו רבים בימים ההם. פסגת ההתקדמויות הללו הייתה ייסודן של קהילות בכוכבי לכת מרוחקים מכדור-הארץ. אמר אדונָי: "הריני מוריש לכם מאה ותשעים כוכבי לכת לשבת בהם, כי אתם עַם-אדונָי". הישגיהם של חכמי הקדמונים הביאו את אבותינו לכדי תעופה במהירות גבוהה ממהירות הקול, אך לא עמד להם הידע להגיע למהירויות גבוהות יותר, או לחלופין ליישום רעיונות פיזיקליים אחרים. על כן העניק אדונָי לאבותינו את "קפיצת הדרך"[1] באמרו: "תהא מתת קפיצת הדרך לסעדכם באשר אובילכם בין העולמות". מתת "קפיצת הדרך" הפריכה סברות מדעיות אשר טענו להבדלי זמן בין משך טיסת החללית ממקום אחד לאחר ובין משך הזמן החולף על פני כדור הארץ. "קפיצת הדרך" קפצה את הדרך מכאן לשם ובחזרה, על כן בכל המקומות שבהם היו בני אדם חלף פרק זמן זהה.
באותן שנים נשלחו כלי התעופה הללו לחקור את כוכבי הלכת שבמערכת השמש ואת לווייניהם. חלוצי המחקר אשר הגיעו אל כוכבי הלכת הללו לא הגיעו שמה על מנת למצוא סימני חיים אלא לצָרכי מחצבים חשובים שאדונָי הודיע כי יהיה בהם צורך בעתיד. בהיותו שליט מערכת השמש, יודע אדונָי היטב מה טומנים בחובם כוכבי הלכת שברא וכן הלוויינים הסובבים אותם. המחצבים השונים שימשו להקמת תחנות עגינה אורגאניות, ובמרוצת מאה שנים תשמשנה תחנות עגינה אלה כאבני הפינה של הערים הראשונות בכוכבי לכת מרוחקים, שאת מיקומם יאמר אדונָי בבוא העת.
שלא כבימי קדם, שבהם תרו אסטרונומים אחר כוכבי לכת ונתנו בהם סימנים ואותיות של חול, למן ההתגלות הגדולה הודיענו אדונָי אנה נלך ומתי, ונתן בכוכבי הלכת הראויים למגורי אדם שמות לפי אותיות האל"ף-בי"ת הקדושות שבהן נכתבה תורת אדונָי, בהתאם למועד שבו עתידים בני האדם להתנחל בכל אחד מהם.
ביום השנה המאה ארבעים ואחד להתגלות הגדולה הגיעו ראשוני בני האדם אל מסלולו של ב, הוא כוכב-הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש הראשונה. אדונָי ידע כי כוכב זה ראוי להתנחלות, אולם בשל מרחקו של ב' מכדור-הארץ, נדרשה שליחתה של חללית גישוש על מנת לבחון שמא מיושב כוכב זה בידי גזע בריות שליט, או אם לאו. משהקיפה החללית את כוכב-הלכת ניבא אדונָי באוזני כל האנשים כי אחינו האמיצים שבחללית עתידים למצוא את מותם בשל אותו גזע בריות אכזר שהשתלט על כוכב-הלכת ההוא. על אבותינו הוטלה חובת הנקם. דקות ספורות אחר כך הושמדה החללית.
מותם של אחינו זעזע את אבותינו מאז הימים ההם ועד ימינו. הייתה זאת הפעם הראשונה מזה מאה ארבעים ואחת שנים שבה איבדו אנשים את חייהם שלא ממחלה או מזקנה. ביום ההוא הורה אדונָי לאנשי המדע על פיתוח כלי מלחמה אשר יכריתו את גזע הבריות הזה מעל פני האדמה. שמונה שנים חלפו עד אשר שבו אבותינו אל ב'. אדונָי בחר אלף ומאתיים מן המעולים שבלוחמים ובטייסים, העלה אותם על חמש עשרה חלליות וּשְלחם. על כל חללית הועמסו כלי מלחמה מהאכזריים ביותר שידע המין האנושי עד כה. המלחמה הייתה מתקפת פתע על גזע הבריות האכזרי, ובתום עשרה חודשי לחימה נכחדו הם לחלוטין. גיבורינו לחמו מעטים מול רבים, ובעזרתו הטובה של אדונָי לא עלה בידי צרינו לשלח אף לא חללית קרב בודדה. במהרה נמלא כוכב-הלכת בבני-אדם, ומספר יושביו נקצב בהתאם לקצב הבנייה והפיתוח האזורי.
מרגע שראו בני האדם הקדמונים כי ניתן לשבת בבטחה בכוכבי לכת מרוחקים, שוב לא היה דבר שימנע מהם להרחיק עוד. ראה אדונָי כי טוב, וציווה לבנות חלליות רבות נוספות וחדשניות לתקופתן. בתוך כך הצעיד את המדע קדימה, והחלליות שנבנו נעשו טובות לאין ערוך מן הראשונות.
עשרים שנה לאחר ההתנחלות ב- ב' נשלחו שתי שייטות-חלל אל כוכבי הלכת ג', ד', ה' ו-ו', האחת מכדור-הארץ והשנייה מ-ב'. כל שייטת-חלל מנתה שבע חלליות תגלית חמושות ושמונה חלליות בנייה, מגורים ופיתוח. כוכבי הלכת ג', ד' ו-ה' לא היו מיושבים, אך אדונָי אמר כי על אף שסריקת שטחו של ג' לא העלתה דבר, הרי שבכוכב-הלכת שוכן זן אלים של בריות מיקרוסקופיות, אשר עשוי לאיים על בריאות המין האנושי כולו. שנתיים תמימות סבבה שייטת החלל סביב ג' עד אשר הושלם חיסולם של החיידקים האלימים והחלה ההתנחלות.
ההתנחלות בכוכבי הלכת ד' ו-ה' הייתה מהירה היות שכוכבי לכת אלה התאימו לחיי בני אדם ולא היו מיושבים, אולם לא כך היו פני הדברים בכוכב-הלכת ו', המרוחק שבכוכבי הלכת שאליהם הגיעו בני האדם עד כה. בהתקרב שייטת החלל אל ו' שלח אדונָי את דבריו אל שליטי כוכב-הלכת וביקשם להותיר לנו להתנחל שם. שליטי כוכב הלכת לא השיבו לדברי אדונָי, אלא השמידו אחת מחלליות התגלית של שייטת החלל. כלי המלחמה אשר השמידו את החללית היו כה מתקדמים, עד כי מכשירי המכ"ם והרדיו של כלל חלליות השייטת לא הצליחו למצוא את המקום שממנו שוגרו כלי המלחמה. חרדו אנשי שייטת החלל ויראו מאד. אמר אדונָי: "זכרו את אשר עשה לכם עמלק!" והכול ישבו לחשב את נקמת דמם של אחינו המתים.
הפתרון שהגה אדונָי היה הטלת מצור על קרני השמש המגיעות לכוכב-הלכת, ולצורך כך פותחו שני סוגי קולטני האור הידועים כיום – המתפזרים והמתלכדים. עשרים וחמש שנים נמשך פיתוחם של קולטני האור הראשונים, ומשהושלמה המלאכה שבה שייטת החלל אל ו'.
מצור קרני השמש על ו' הוסר לאחר שנה, שבמהלכה גוועו כל החיים על פני כוכב-הלכת. יתרונו הברור ביותר של המצור טמון בשמירה על חיי בני האדם. לא זאת בלבד שאיש לא נפגע במהלכו, אף מתבטלות סכנות שאינן נראות לעין, כדוגמת נגיפים ושאר יצורים זעירים. אבותינו, אשר באו להתנחל בכוכב שומם, הביאו עמם צמחייה ובעלי חיים, וזאת על מנת להפרותם ולהרבותם ולמלא את הארץ בהם.
שייטות החלל של אבותינו המשיכו להעפיל לכוכבי לכת מרוחקים יותר ויותר בחיפושיהם אחר כוכבי לכת נוספים להנחיל בהם בני אדם. פניהם היו לשלום, אך אלפים איבדו את חייהם כאשר נשלחו לכוכבי לכת מיושבים בגזעים זרים. צר היה לאבותינו ולנו על שאף לא גזע אחד התרצה והאזין לדבריו של אדונָי, ובמקום זה היו פניהם נשואות אל המלחמה.
בתחילת המאה השלישית להתגלות יצאו שמונֶה עשרה שייטות-חלל אל עבר ארבעים ושמונה כוכבי הלכת אשר הוריש לנו אדונָי להתנחל בהם. מטבע הדברים, בכל שייטת-חלל היו חלליות תגלית, חלליות בנייה, מגורים ופיתוח, וכן שלוש חלליות-מצור מדגם "אסותא". בעקבותיו נבנו הדגמים "מלכותא" ודגם "נחושתא".
משך משימתן של "השמונֶה עשרה" נקבע למאה ועשרים שנה, שבסיומן יתנחלו אבותינו בכל ארבעים ושמונה כוכבי הלכת, ז עד נ"ד. מסלול שייטות-החלל נקבע לפי סימני הכוכבים, וכל אימת שיידרש להטיל מצור קרני שמש על כוכב-לכת, תוכלנה חלליות התגלית האחרות וחלליות המצור להמשיך הלאה אל כוכב-הלכת הבא אחריו.
שייטת החלל הראשונה אשר נדרשה לכך הייתה שייטת-חלל חמש עשרה, אך סיפורה החל באסון.
שייטת-החלל הייתה בדרכה אל כ', אשר היה כוכב-הלכת הראשון במסלולהּ. משחגה חללית התגלית סביב כוכב-הלכת, הודיענו אדונָי כי גזע בריות זר יושב בכוכב-הלכת, ולגזע זה כישורים מחשבתיים רבים ויכולות טכנולוגיות גבוהות. היה זה גזע הבריות המכונה "פלישתים", ושמם ייזכר לדורות. מיד לאחר הכרזתו באוזני כל בני-האדם כי חיילי חללית התגלית עתידים למות, תקפה חללית המצור את חללית התגלית והשמידה אותה לחלוטין. אבותינו ידעו מיד כי אותו גזע בריות זר הביא לכך וחרדו מאד. אז אמר אדונָי: "אל תיראו כי אני עמכם, ואתם – הַטִּילו מצור על צריכם והכריתו אותם מעל פני האדמה". וכך היה, ובעוד חללית המצור הטילה מצור קרני-שמש מעל כ', המשיכה שייטת החלל אל כ"ב אשר באותה מערכת-שמש.
המביט בתצוגת החלל של פני כוכב-הלכת לא ימצא זכר וסימן לנוכחותם של בני גזע זה או אחר, אך אדונָי יודע-כל, והוא הודיענו כי הפלישתים יושבים בלב כ"ב, מתחת לפני האדמה. עוד חללית המצור החלה משגרת את קולטני-האור מסביב לכוכב-הלכת, ואחת משתי חלליות התגלית הנותרות השמידה חללית בנייה, מגורים ופיתוח. הכול ידעו כי הפלישתים היו אלה שהשתלטו ממרחקים על מחשבי חללית התגלית וביצעו את המעשה המתועב והנפשע, שבו אבדו חייהם של חמישים ושמונָה אלף שבע מאות עשרים ושישה גברים, נשים וטף, כולם חפים מכל פשע ועוון. אני זוכר את כולם, והכאב קשה מנשוא.
הוטל מצור על שני כוכבי הלכת הללו, ובשל האבדות הרבות קבע אדונָי כי שייטת חמש-עשרה לא תמשיך הלאה אל נ"ד, אלא לאחר הגעתה של חללית בנייה, מגורים ופיתוח, במקום זאת שאבדה.
שייטת שבע הייתה שייטת החלל השנייה שבה הכה צבא הפלישתים, ומאה ועשרה אלף שלוש מאות ושלושים גברים, נשים וטף נרצחו, כששהו בקרבת מ'. אלה היו בחללית-המצור ובחללית בנייה, מגורים ופיתוח. אבותינו, אשר כמותנו, לא יכלו לשאת את הצער הרב בשל מתיהם, דרשו נקם. אדונָי ציווה עליהם להאריך את משך מצור קרני-השמש על פני שלושת כוכבי-הלכת, לכדי שנתיים תמימות, על מנת שלא ייוותר בין הפלישתים אף לא שריד. משתם המצור ציווה להפוך את פעולת קולטני-האור, ואלה שחררו אל פני כוכבי הלכת את כל קרני השמש שנלכדו בתוכם. כתוצאה מכך נשרפו האדמות על פני כוכבי הלכת. שש שנים חלפו עד אשר הותקנו בשלושת כוכבי-הלכת מערכות שליטה במזג האוויר, ועשר שנים נוספות נדרשו לשיקומם המלא. או אז החלה ההתנחלות.
משלמד אדונָי להכיר את טבעם של גזע הפלישתים, הורה לאבותינו לשלֵּחַ את חלליות המצור בראש שייטת החלל, על מנת לצור על כוכבי הלכת שאליהם פלשו הפלישתים בטרם תגענה יתר חלליות השייטת. מִשכו של כל מצור היה שנתיים של חסימת קרני-השמש, ולאחריהן שחרור קרני השמש הלכודות במשך ארבעים יום.
ואלה כוכבי הלכת אשר אליהם פלשו הפלישתים, ואשר שוחררו בידי השמונֶה-עשרה, לפי צו אדונָי: כ', כ"ב, מ', מ"ג, מ"ז, מ"ט, נ, נ"ב, נ"ג.
כוכבי הלכת האחרים אשר אליהם הגיעו שייטות השמונֶה-עשרה היו שוממים, ומלאכת ההתנחלות החלה בהם מיד לאחר ייצוב מזג-האוויר. בתום מאה ועשרים שנים נכבשו חמישים וארבעה כוכבי-הלכת לפי צו אדונָי, ובני האדם שהתנחלו בהם פרו ורבו ושגשגו מאד.
ארבעים שנה לאחר מכן יצאו שבע שייטות-חלל חדשות לכיבוש שבעים ואחד כוכבי-לכת ברחבי שביל החלב, החל מ-נ"ה וכלה ב-קכ"ה, כוכב-הלכת הנידח ביותר בימים ההם. אל שייטות-חלל אלה נוספו עשר שייטות-חלל שיצאו ארבעים שנה אחריהן, לכיבוש ששים וחמישה כוכבי-הלכת הנותרים שאותם הוריש לנו אדונָי בנבואותיו. שייטות-החלל החדשות היו מתקדמות לזמנן, ומרובות חלליות בשלל ייעודים.
כל שייטת-חלל נחלקה לחמש פלגות שיוט. אלה גם אלה נתקלו בגזע הפלישתים, אשר פלשו למערכות השמש שתים עשרה, חמש עשרה, עשרים ואחת, עשרים ושתים, שלושים ושמונה, ארבעים וחמישים ושלוש. מצור קרני-שמש הוטל על כל אחד מכוכבי-הלכת שלגביהם אמר אדונָי כי הם שורצים בפלישתים, וכך הצילנו מידם.
התרגשות גדולה אחזה באבותינו ובנו למן הימים ההם, מפני שידענו כי קרב היום שבו נגיע לכוכב ק"צ, כוכב-הלכת האחרון שאותו הוריש לנו אדונָי להתנחל בו. או אז יתגשם חזון אחרית הימים.
כשהגיעה שייטת עשר אל כוכב ק"צ, בשנת חמש מאות שלושים וארבע להתגלות, ארע הנורא מכול. אדונָי הודיענו כי על אף הסימנים המעידים על קיומם של גזעי בריות רבים על פני כוכב הלכת הוא אינו מיושב, ועל כן לא נשקפה כל סכנה לשוט סביב צירו. על כן קרבה שייטת עשר והחלה לשוט סביבו. באחת נרדמנו כולנו, כל בני האדם ברחבי שביל החלב. כשהקצתי, התעוררתי אל תוך ריקנות גדולה מאין כמוה ולא שמעתי עוד את קול אדונָי. לחינם אימצתי את זיכרוני, שמא ארע דבר כזה בעבר. הבטתי סביבי וראיתי כי הייתי שרוע על המדרכה. לא ידעתי מימיני ומשמאלי, ודממה אפפה את מחשבותיי. כמוני היו שרועים עשרות רבות של אנשים שהחלו להקיץ מהתרדמת שנפלה עליהם. בדיעבד התברר שרבים, מיליוני אנשים, איבדו את חייהם: היו שנהרגו מעוצמת הנפילה הפתאומית, ואחרים מתו בעקבות שרשרת אירועים שראשיתה בתרדמת של אדם אחד בלבד.
הואיל ובמשך שנים רבות כיוון אדונָי את מעשינו ואת מחשבותינו, לא נזקקנו להגיד אלא מילים אחדות זה לזה. מרגע שלא נשמע עוד קולו של אדונָי נדרשנו להגיד מילים רבות מספור, מלאכה שאיש לא הורגל בה מאות שנים.
הימים הראשונים להיאלמותו של אדונָי היו קשים מנשוא, אך קשים יותר היו הימים שבאו אחריהם. היו אלה ימי מהומה ורשעה, שרבים היו פורקי העול ואובדי הדרך. היו שדעתם נטרפה עליהם, היו שלקחו את חייהם בידיהם והיו שביקשו להזיק ולהרע לכול. שלוש עשרה שנים חלפו עד אשר העמידו בני האדם מועצה נבחרת ומשמר נוטרים, להגן על שומרי החוק ולהילחם בפורעים הרבים שקמו עלינו לכלותנו.
במהרה למדנו כי אבדו כל אמצעי התקשורת עם אחינו שבכוכבי הלכת האחרים ועם אחינו השטים בחלל במקומות קרובים ורחוקים. יתרה מזאת, אדונָי, העניק לנו את מתת קפיצת הדרך, והוא היה קופץ את הדרך לכבודנו. עקבותיהם של עשרות אלפים מאחינו המשייטים בחלל אבדו לבלי שוב, כמו גם של מיליונים מאחינו אשר התנחלו בכל אחד ממאה ארבעים ושמונה כוכבי הלכת האחרים. אדונָי נתן, אדונָי לקח, יהי שם אדונָי מבורך.
[1] קפיצה מלשון סגירה, היינו, סגירת המרחק בין מוצא ההולך ובין היעד.